חקירה: בן חו"ל שבא לא"י והיה שם בז' מרחשון שאז החלו לשאול טל ומטר, והוא עתיד לחזור לחו"ל באמצע נובמבר, ולא עתיד היה להתחיל לשאול טל ומטר עד השלישי לדצמבר. מה יעשה בעודו בארץ? אם תאמר שישאל טל ומטר בעודו בארץ, איך יעשה בשובו? ועוד, שאין לומר שיעשה כך או כך בהשערה, שהרי בענין שאלה אם שאל טל ומטר בימות החמה צריך לחזור תפלתו וכן איפכא. נמצא חייב הוא לדעת בדיוק מה עליו לעשות ללא פשרות.
תשובה: כתב הרא"ש במס' תענית פ"א סי' ד' "תניא חנניא אומר ובגולה ששים יום בתקופה. וגו' ותמה אני למה אנו נוהגין כבני גולה בהא. נהי דהש"ס שלנו בבלי מ"מ דבר התלוי בארץ. אם בבל היתה מצולת מים ולא היו צריכות למים כל הארצות צריכין למים במרחשון, למה נאחר השאלה עד ששים לתקופה. והדבר ידוע אם לא היה מטר יורד עד ששים לתקופה היה הזרע אבד ולמה לא נעשה כמשנתנו. ובפרובינצא ראיתי שהיו שואלין את הגשמים במרחשון וישר מאד בעיני". עכ"ל. ופי' הב"י באו"ח סי' קי"ז אות א' שתמיהה זו היא על הארצות הצריכות מים כא"י.
והרא"ש בתשובה כלל ד' סי' י' תמה על מה שהוא עצמו כתב לעיל שישר בעיניו מה שנהגו יהודי פרובינצא "והא אנן בכל מילתא אזלינן בתר חכמי בבל ועבדינן כוותייהו היכא דפליגי אהדדי חכמי בבל וחכמי א"י דתלמוד בבלי חשבינן עיקר", ואיך א"כ נוכל לבטל את דברי חנניא שאמר "ובגולה ששים יום בתקופה", ולשאול בגולה את הגשמים בז' במרחשון כא"י אם היו צריכים למים כמו א"י?
ותירץ הא "דתלמוד בבלי חשבינן עיקר הני מילי בדבר איסור והיתר וחיוב ופטור וטומאה וטהרה אבל בדבר התלוי בצורך השעה ואין בו שינוי לעבור על דין תורה ראוי לילך אחר השנים והמקומות והזמן. דבבל שוכנת על מים רבים ולא צריכים גשמים עד ששים לתקופה, או היה זמן הזרע מאוחר בבבל, אבל בארץ אשכנז שזמן הזרע הוא מחצי תשרי ואילך, הדבר ידוע שאם לא ירדו גשמים מיד אחר הזרע, שהוא מתקלקל, שהעופות והעכברים יאכלוהו כולו. למה לא נעשה כבני א"י ששואלים את הגשמים בז' במרחשון כרבן גמליאל? כי בדבר זה אין מחלוקת בין בני בבל ובין בני א"י, שיתנו אלו טעם לדבריהם שראוי לעשות כך, ואלו נותנים טעם שראוי לעשות כמותן, אלא שבבל היו עושים כפי הצריך להם, והמשנה שאומרת ששואלין במרחשון נשנית בא"י כפי הצריך להם" ע"כ.
וכתב שם שזוהי גם דעת הרמב"ם. אלא שהקשה ממה שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה פרק קמא דתעניות מ"ג לבין מה שכתב הרמב"ם בה' תפלה שבפרק קמא דתענית כתב "שבשאר ארצות צריכה להיות השאלה בזמן שהם צריכים לגשמים באותה הארץ ויעשו אותו זמן כאילו הוא שבעה במרחשון", ומיירי לשאול בברכת השנים. ואילו בה' תפלה פ"ב הט"ז כתב "אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכים לאלו והדומים להם שואלים הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי ומקומות שהם צריכים לגשמים בימות החמה כגון איי הים הרחוקים שואלים את הגשמים בעת שהם צריכים להם בשומע תפילה", וזה סותר למש"כ בפיהמ"ש ששואלים בברכת השנים.
ותירץ בזה"ל: "והמדקדק בדבריו ימצאם מכוונים כי בפירוש המשנה כתב ארצות לפי שיש חילוק בין א"י לבבל לענין שאלה והזכרה. מזה נלמוד שאין נקראים רבים אלא ארץ אחת ואותם אומרים בזמן הצריך להם שאלה בברכת השנים אבל בחיבורו כתב מקומות שהם צריכים גשמים בימות החמה כגון איי הים ואינם נקראים ארץ בפני עצמן הילכך כיחידים דמו ואומרים בשומע תפילה" ע"כ. וכתב "שגם דעת הר"ן נוטה קצת לדעת הרא"ש לענין הדין אע"פ שבפירוש דברי הרמב"ם נראה שהוא חלוק עליו". ומשמע מדבריו שכל ארץ שבגולה שהיא זקוקה למים כמו בא"י יכולים לשאול בז' במרחשון.
ועל דבריו סמכו לכתחילה הלכה למעשה באיי ג'רבא שבתוניסיא וכפי שביאר זאת בשו"ת ויקרא אברהם חאו"ח סי' כ"ח וז"ל "והרי לשמע אוזן באיי ג'ירבא יע"א וגו' והיא עיר קדמונית כנודע וגו' נהגו בשאלה לאומרה בליל ז' במרחשון כמנהג א"י וזה ג"כ הפך רוב העולם וסמכו על הרא"ש בכלל ד' שכתב שזה תלוי במקומות ואין לחוש אם הוא בהפך מבני בבל דאמרינן עד ששים לתקופה שאין בזה איסור והיתר יעו"ש וכ"כ הרשב"ץ ח"ג סי' קכ"ג" עכ"ל.
ולענין אם שאל בגולה כא"י אם מחזירין אותו פסק בשו"ת הרדב"ז ח"ה סי' ב' אלפים ונ"ה, וכן רבי חיים שבתי בשו"ת תורת חיים ח" ג' דהואיל ובימים אלו מזכירים משיב הרוח ומוריד הגשם, ממילא גם לשאול טל ומטר אינו סי' קללה, ולפיכך אם שאל בדיעבד בתוך ששים לתקופה אין מחזירים אותו. ודלא כהגאון רבי יעקב קשטרו בשו"ת אהלי יעקב סי' פ"ז שחלק בזה על הרדב"ז רבו, ודלא כהקרבן נתנאל הסוברים שאפי' בדיעבד אם שאל טל ומטר בחו"ל קודם ששים יום לתקופה צריך לחזור ולהתפלל.
והרמב"ן פסק שמאחר שאין בזה"ז עולי רגלים יש להקדים בא"י לשאול טל ומטר מיד אחרי שמיני עצרת ולא להמתין עד ז' במרחשון. הו"ד בשו"ת יחווה דעת ח"ב סי' י' בשם ספר או"ח הל' תפלה סי' ק"ט וכן דעת הריטב"א והמאירי עיי"ש והדבר ברור שהיו צריכים לשאול טל ומטר ביום א' דסכות כמו שפוסקים מלשאול ביום א' של פסח, והטעם שלא עושים כן הוא בכדי שיוכלו עולי רגלים לשוב לבתיהם. והטעם שפסק הרמב"ן לשאול בשמיני עצרת ולא בא' דסכות כי גשם בסכה הוי סי' קללה במשל העבד ששפך עליו רבו קיתון של מים.
ואע"ג שהטור והשו"ע בסי' קי"ז ס"א פסקו כהרי"ף והרמב"ם וראבי"ה והאו"ז והראב"ן בספר המנהיג שגם בזה"ז אין שואלים את הגשמים אלא מז' במרחשון, ולא כהרמב"ן, מ"מ לענין דיעבד אם שאל את הגשמים מאחרי שמיני עצרת פסק הרה"ג ע"י שאין מחזירין אותו להתפלל שנית, ושכן מתבאר מדברי הר"ן, וכן בגולה אם החל לשאול בז' במרחשון העיקר להלכה כהרדב"ז וסיעתו שטעמם ונימוקם עמם ואין מחזירים אותו. וכן פסקו בספר מטה משה ומרן החיד"א בברכי יוסף, והגאון רבי חיים מודעי בשו"ת חיים לעולם.
כל האמור לעיל דן בעיקר הדין ומבחינה עקרונית כיצד צריך לנהוג לכתחילה ומה הדין לגבי דיעבד הן בא"י והן בגולה. מכאן ולהלן אדון בנושא הפרטי יותר בבן חו"ל שבא לישראל, ובבן ישראל שנסע לחו"ל איך צריכים לנהוג לכתחילה.
הרדב"ז בח"ה סי' ב' אלפים ונ"ה פסק, בן א"י שנסע לחו"ל, אם דעתו לחזור לא"י בזמן שאלת הגשמים של אותה שנה, או אפילו אין דעתו לחזור, כל שהשאיר בא"י אשה ובנים, שואל טל ומטר בז' במרחשון והלאה כבני א"י משתי סיבות: האחת כיון שהוא בן ישראל והוא צריך לגשמים. והשניה שהרי אפילו לבני חו"ל אין הגשמים סי' קללה מז' במרחשון והלאה כדלעיל. וכ"כ רבי יעקב קשטרו בשו"ת אהלי יעקב סי' פ"ז, ורבי משה חאגיז (המני"ח), בשו"ת הלכות קטנות סי' ע"ד. אבל הפר"ח סי' קי"ז כתב שאפילו אין דעתו לחזור אלא בסוף השנה שואל כבני א"י. ונ"ל טעמו כי הוא בן א"י ובארצו הוא עצמו זקוק למים. וכ"פ רבי אברהם חיון בהגהותיו לספר שלמי צבור.
אבל מרן החיד"א בברכ"י סי' קי"ז סק"ה כתב, שמכיון שהוא יחיד לגבי הצבור תושבי חו"ל, דינו כבני חו"ל, ולא ישאל אלא מששים יום לתקופה. ושכן שמע בשם הגאון רבי יעקב מולכו וכן כתב רבי אהרן אלפנדארי בספר יד אהרן סי' קי"ז בשם רבי אברהם יצחקי אב"ד חברון, שהיה אומר כן בשם מהר"י מולכו ורבי זרחיה גוטה ושאר גדולים, ושלא כהרדב"ז והפר"ח הנ"ל. ע"כ. וכן פסק בשו"ת דבר שמואל אבוהב סי' שכ"ג, והמעיל שמואל פלורינטין בפ"ב מהל' תפלה. וכן נראה דעת הגאון רע"א בחידושיו לאו"ח סי' קי"ז ס"א, שהביא להלכה דברי המהריק"ש. וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' ל"ח. ובשו"ת זכור לאברהם אביגדור או"ח סי' כ"ב. ובשו"ת שדה הארץ ח"ג' או"ח סי' י"ג. ובשו"ת אגרות משה ח"ב או"ח סי' ק"ב הו"ד בשו"ת יחווה דעת ח"ב סי' י"א.
וכל האמור לעיל מיירי באחד שעזב את הארץ קודם ז' במרחשון שעדין לא התחיל לשאול טל ומטר. אבל אם כבר התחיל לשאול טל ומטר אחרי ז' במרחשון בעודו בא"י אף מרן החיד"א מודה
שאם יפסיק מלשאול טל ומטר לאחר שיצא לחו"ל, הוי כחוכא ואיטלולא. והסכימו עמו בספר שלמי צבור דף קכ"ט ע"ג ובחסד לאלפים סי' קיז אות י"ד. ראה פירש"י עירובין סח: אמנם הגאון רבי שמואל ויטאל בשו"ת באר מים חיים סי' ה' פסק שאף על פי שהתחיל לשאול טל ומטר בשבעה במרחשון בעודנו בא"י, כל שנכנס לתחום מצרים, צריך להפסיק מלשאול טל ומטר, ועליו להתפלל כבני חו"ל. ולכן לענין מעשה פסק הרה"ג ע"י שם שהעיקר כהחיד"א וסיעתו שמאחר שהתחיל לשאול טל ומטר בז' במרחשון, ימשיך לשאול טל ומטר כבני א"י.
וכן כתב בשו"ת שבט הלוי חלק י סימן כב "יראה לענ"ד בקיצור, דעיקרי הדברים נוטים למש"כ הברכי יוסף סי' קי"ז סעי' ז' שאם נסע לחו"ל לפני ז' מרחשון שינהג כבן חו"ל גם אם דעתו לחזור, דאזלינן בתר בקשת גשמים כארץ אשר נמצא שם עכשיו, ומכ"מ אם עזב לאחר שכבר התחיל בא"י בז' מרחשון לא יפסוק מלהגיד ותן טל ומטר גם כשהוא בחו"ל, מכ"מ דעתי העני' מאז שיזכיר רק בשומע תפלה, וטעמי כיון שמצד מטבע ברכת השנים לא חייב בחו"ל רק שמבקש ומתפלל על בני א"י א"כ מקומו בשומע תפלה, ודבר פשוט בעיני דלכו"ע יכול אדם בחו"ל להתפלל בשומע תפלה על בני א"י ותן טל ומטר לבני ארצנו הקדושה, וזה גם לבן חו"ל ממש, וה"נ לבן א"י גם אם שואל סתם בשומע תפלה". ע"כ
ואמנם כל זה טוב ויפה לבן א"י שנסע לחו"ל אחרי ז' מרחשון באופן שכבר החל לשאול טל ומטר כבני א"י, אך עדיין אין לנו פתרון לשאלה מה הדין לבן חו"ל ששהה בא"י בז' מרחשון והתחיל לשאול טל ומטר כבני א"י, האם בשובו לחו"ל קודם יום ששים לתקופה ימשיך לשאול טל ומטר או יפסיק וינהג כבני חו"ל?
ולענ"ד נראה שאין חילוק בזה בין אם הוא בן א"י או בן חו"ל שאם בעודו בא"י התחיל לשאול כבני א"י ימשיך לשאול בשובו לגולה בברכת השנים, מאחר ואין בקשתו לחינם שהרי בני א"י זקוקים לגשמים וכוונתו לבני א"י. שהרי בתפלות רבות שלנו אנחנו מכוונים לא"י ולירושלים. ולא יפסיק לשאול בברכת השנים ולא יעתיק תפלתו לשומע תפלה, כי זה מוכיח בהדיא שהפסיק שאלתו, שהרי כל בן חו"ל יכול לבקש בשומע תפלה ומה החידוש בכך. זאת ועוד שלדעת רוב הפוסקים אפילו בסתם אם ביקש בחו"ל בברכת השנים כבני א"י יצא בדיעבד.
אבל אם לא התחיל מכיון שהחשיב את עצמו כבן חו"ל ימשיך כדרכו לשאול אחרי ששים יום לתקופה כבני חו"ל. מכל מקום ידי מחלוקת לא יצאנו, ולא נצא מידי המחלוקת עד בוא משיח צדקנו ויתיר הספקות. כנלע"ד אליהו שלום שלוש